גם לאמא מותר רגע לנשום

יש רגעים באימהות שבהם את מסתכלת על השעון ומגלה שעבר חצי יום ולא הספקת אפילו לשתות את הקפה שהכנת בבוקר.

בין האכלה להרדמה, בין כביסה לסידורים ובין הניסיון להבין למה התינוק שוב בוכה, את נמצאת שם כל הזמן. מחזיקה, מרגיעה, דואגת, מקשיבה ונותנת את כל כולך.

ובתוך כל זה קל מאוד לשכוח שגם את צריכה מקום.

לא מקום גדול ולא יום חופש שלם. לפעמים את פשוט צריכה שעה או שעתיים שבהן אף אחד לא צריך ממך שום דבר.

את לא צריכה להרגיש אשמה

הרבה אמהות מרגישות שהן צריכות להיות זמינות לתינוק שלהן בכל רגע. אם הן רוצות לצאת לבד, לנוח או לעשות משהו בשביל עצמן מיד מגיעה תחושת האשמה.

אבל הרצון שלך לנשום לא אומר שאת פחות אוהבת את התינוק שלך. הוא גם לא אומר שקשה לך להיות אמא.

הוא פשוט אומר שאת בן אדם.

מותר לך להתגעגע לשקט. מותר לך לרצות לשתות קפה כשהוא עדיין חם. מותר לך ללכת לתור שקבעת לעצמך, להיפגש עם חברה, לעבוד כמה שעות או אפילו לחזור הביתה ופשוט לישון.

את לא צריכה להצדיק את הצורך הזה.

הפסקה קטנה יכולה לשנות את כל היום

כשאת מצליחה לקחת לעצמך רגע אמיתי את חוזרת אחרת.

קצת יותר רגועה, קצת יותר סבלנית והרבה יותר פנויה להיות נוכחת. לא כי את חייבת לחזור עם כוחות על ולא כי כל הפסקה צריכה להפוך אותך לגרסה טובה יותר של עצמך.

פשוט כי גם הגוף וגם הלב שלך זקוקים למנוחה.

לפעמים כל מה שצריך הוא לדעת שהתינוק שלך נמצא במקום בטוח, קטן ונעים. מקום שבו רואים אותו, מקשיבים לו ונותנים לו יחס אישי שמתאים בדיוק לקצב שלו.

הידיעה הזאת מאפשרת לך לשחרר לרגע. לא לבדוק את הטלפון בכל דקה ולא להרגיש שאת צריכה למהר בחזרה.

את עדיין את

מאז שהפכת לאמא הרבה דברים השתנו. סדר היום שלך השתנה, הגוף שלך השתנה וגם הדרך שבה את חושבת ומרגישה.

אבל בתוך כל השינויים האלה את עדיין את.

יש לך רצונות, חלומות, חברות, זוגיות, עבודה ותחביבים. יש דברים שמשמחים אותך גם מחוץ לאימהות וזה לא לוקח דבר מהאהבה שלך לילדים.

להפך. כשאת נותנת מקום גם לעצמך את מלמדת את הילדים שלך משהו חשוב. את מלמדת אותם שאפשר לאהוב ולדאוג לאחרים בלי להיעלם בדרך.

לא צריך לחכות עד שתישברי

לפעמים אנחנו מרשות לעצמנו לעצור רק כשהגוף כבר לא יכול יותר. כשאנחנו מותשות, חסרות סבלנות או מוצפות.

אבל מנוחה היא לא פרס שאת מקבלת רק אחרי שסיימת הכול.

האמת היא שתמיד תהיה עוד כביסה. תמיד יהיה משהו לסדר, הודעה לענות עליה או משימה שמחכה. אם תחכי לרגע שבו הכול יהיה מאחורייך יכול להיות שהרגע הזה פשוט לא יגיע.

נסי להכניס לעצמך רגעים קטנים של אוויר גם בתוך השבוע הרגיל.

זה יכול להיות זמן לבד בבית, הליכה קצרה, ארוחת בוקר בשקט או כמה שעות שבהן התינוק נמצא בידיים טובות ואת פנויה לעשות בדיוק את מה שאת צריכה.

את לא לבד בזה

כמעט כל אמא מכירה את התחושה הזאת. האהבה הענקית לתינוק לצד העייפות. האושר לצד הצורך בשקט. הרצון להיות איתו לצד הגעגוע לזמן שהיה רק שלך.

אפשר להרגיש את כל הדברים האלה יחד.

באורטאצ׳ יצרתי מרחב קטן ואינטימי לאמהות ולתינוקות בדיוק מתוך ההבנה הזאת. מקום שבו התינוק שלך מקבל חום, מגע, משחק והתייחסות אישית ואת מקבלת כמה שעות לעצמך בראש שקט.

בלי רגשות אשמה ובלי הסברים.

כי גם לאמא מותר לעצור.

גם לאמא מותר לקבל עזרה.

וגם לך מותר רגע לנשום. 🤍